הקדמה
גירושין נחשבים בעולם המערבי לאחד מאירועי החיים הלוחצים ביותר בחייו של האדם (1967, Rahe & Holmes) הם באים עם אובדן כלכלי, נפשי וחברתי ועם
שינוי, ארגון והגדרה מחודשים של זהות עצמית. כל בני המשפחה עוברים שלבי עיבוד של אֵ בֶ ל ביחס לפרידה ולהשלכותיה. המעבר למבנה משפחה מפוצל מציב
אתגרים רבים, ומרבית המשפחות מצליחות לבצע את המעבר ולהסתגל אליו באופן שאינו פוגע בקשר הורה-ילד וברווחת בני המשפחה בטווח הארוך. אך ישנן
משפחות המתמודדות עם בעיות העלולות לגרום להתפתחות קשיים משמעותיים בקשר הורה-ילד ובפרט סביב זמני השהות של הילדים עם הוריהם וסביב איכות
הקשר עימם לאחר הפרידה.
מחקרים רבים עמדו על הצורך החיוני של ילדים לקשר משמעותי עם שני הוריהם, ורך שאינו משתנה בעקבות פרידת ההורים (1994, 1993, Kelly; 2007, Ahrons .)
הדבר בא לידי ביטוי גם בתרגום עקרון-העל של טובת הילד לזכות הילד לקשר עם שני הוריו (2002, Bauserman .)על פי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת 1989 ,
נקבע כי לילד הזכות להתפתחות )סעיף 6 לאמנה(, הזכות לגדול בחיק משפחה (סעיף 18 ו-20 לאמנה), הזכות לקשר עם שני ההורים במקרה של פירוד ביניהם
(סעיף 9 לאמנה), וכי צורכי הילד מתייחסים לצורכי הקיום הבסיסיים ולצורך בקשר רגשי להורים ולבני משפחה אחרים…
להמשך קריאה מלאה של ניכור הורי סקירת ספרות לחץ כאן
